(להלן כותרות מתוך חלק מהנושאים של השיעור) |

על פי דעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל      ולפי

קדושתו פחות מס"ת, ואע"פ כן יש להניחו בארון

אם הכוונה לספר נביא שלם, א"כ אין נפק"מ

איך ה' יודע מה האדם יבחר על אף

מצוה להדר ולקרוא את ההפטרה מתוך ספר הכתוב

פרשת השבוע ידועה בדבר מיוחד שיש בה או

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

היום חמשה באב יום פטירת האר”י ע”ה. האר”י

היום הילולא של רבי שמעון בר יוחאי, והוא

ויקרא אל משה וידבר אליו ה’ מאהל מועד

העיקר שיהיה ספר הנביא שמפטירים ממש שלם רק שאין

פרשת כי תשא הנה הפרשה היא 139 פסוקים,

בחו”ל בג’רבא היו נוהגים בליל ראש חודש לפני

א) לפני קריאת פסוקים בתנ”ך נהגו לומר פסוקים

פרעה מתעלל בעם ישראל כבר תקופה ארוכה, ובני ישראל בולעים את הגלולה המרה. פלא הוא, כיצד אינם מתעוררים להתקומם כנגד התעמרות פרעה? וכשכבר בא משה ומבקש לגאלם מן השעבוד, מדוע לא יכלו להאזין אליו?

מעשה בחכם שנזדמן לעיר אחת וביקר בבית העלמין שבה. להפתעתו נגלתה לעיניו תופעה מוזרה. על כל מצבה בבית החיים, חרוט היה גיל הנפטר. על המצבה הראשונה היה מצוין: “נפטר בהיותו בן עשר שנים ושלשה חודשים”, על השניה: “בן חמש שנים”, על השלישית: “בן שתים עשרה” וכו’ וכו’. כולם נפטרו בקיצור ימים ושנים. הגדול שבהם היה בן שלושים שנה…

וירא בלק וגו’ את כל אשר עשה ישראל

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

א. אלישע הנביא. ב. ”לעולם תהא שמאל דוחה וימין

למעשה, כל תהליך החדרת האמונה ביציאת מצרים היה בעקבות שאלת אברהם אבינו בברית בין הבתרים "במה אדע כי אירשנה?". אמירה זו, היה בה נדנוד של ערעור כלשהו בשלמות הביטחון (לפי דרגתו של אברהם אבינו), וכאן – בנסי יציאת מצרים בא הדבר על תיקונו.

סולת הקמח המובחר I כשמרן ראש הישיבה חיפש

על אף הרמה הגבוהה שבה מתנהל השיעור, השיעור מובן ובהיר ביותר. הסברתו של רבנו בהירה, צלולה וקולחת. דבר דבור על אופניו בבהירות הביטוי ובחדות המחשבה. יש לו לרבנו דרך נפלאה להבהיר את הדברים המסובכים ביותר ולהגישם בפשטות על מגש של כסף לכל אדם.

"הגעתי לשיעור כתינוק שאינו מורגל עדיין במאכלים" מתאר אחד מהשומעים בצורה ציורית "אלא שרבנו פירק את הסוגיא לחלקים קטנים והגישם כְּדַיְסָה לתינוק. כך, אפילו אני הצלחתי להבין!".

"אשמורה ראשונה לשמך חכינו…"

"סליחות!!! סליחות!!! קומו לסליחות!" – הדהד קולו של השמש המסור.